החרב הקצרה מקפלת בתוכה גם תכונות של חרב ארוכה וגם תכונות של סכין. היא ארוכה וחזקה מספיק כדי לבלום כלים ארוכים וכבדים יותר כגון חרב ארוכה, מקל ארוך, כידון וכד'. היא גם קצרה דיה כדי להיות נסתרת ומוסתרת בהליכה ובעת קרב.

החרב הקצרה מורכבת מחמשה חלקים עיקריים:

• החוד
• הלהב החד
• החלק הכהה
• הצובה
• הנדן

כל אחד מחמשת החלקים, בנפרד ובמשולב, מיושם במצבי לחימה.

בגלל אורכה ומשקלה, קל להשתמש בחרב הקצרה בצורה אפקטיבית ביד אחת, מה שקשה הרבה יותר כשמדובר בשימוש בחרב גדולה.

שלוש דרכים עיקריות להחזיק את החרב הקצרה: בנרתיק השליפה, ביד כשהיא נסתרת וביד כשהיא גלויה.

החרב הקצרה מאפשרת לחימה חופשית ואפקטיבית בשטחים סגורים ומוגבלים במרחב. כמו כן היא מאפשרת תנועה חופשית יותר מאשר החרב הארוכה בטווחים קצרים מהיריב, לאחר שהמרחק בין שני מתמודדים או יותר נסגר.

החרב הקצרה נותנת ערך מוסף לחימתי בהשוואה לסכין הקצרה בכך שהיא יכולה לאפשר יצירת מצב של חיתוך באיזור אחד ודקירה באיזור אחר. כמו כן אפשר לייצר באמצעותה שליטה על יד וצוואר, על רגל ,או על רגל ואגן. מצבים אלו אפשריים בגלל שאורכה של החרב הקצרה מאפשר להשתמש בה כמנוף, כשהלהב החד מפזר את ההתנגדות הטבעית של היריב.

יתרון נוסף לאוחז בחרב קצרה הוא היכולת לרווח את מרחב הלחימה בטווח הקצר. כאשר שני יריבים אוחזים בסכינים, הקירבה ביניהם, התנועות המהירות והחדות והלהב והחוד המושחזים מגבירים את הסיכון לפציעה גם כאשר הלוחם מיומן. החרב הקצרה מאפשרת ריווח החלל שבין שני היריבים בתוך הטווח הקצר ועל ידי כך הסיכוי להיפצע והסיכון שכרוך בכך עשויים לקטון.

החרב הקצרה מאפשרת שליפה מהירה וקלה יותר ומאפשרת לעיתים את הטעיית היריב, כשהוא סבור שבנדן יש חרב ארוכה אך בפועל היא קצרה.

החרב הקצרה כמו הסכין מהוות המשך (extension) של היד, ולמעשה של הגוף כולו. התרגול והלחימה בחרב קצרה מתחיל ונגמר בגוף.

הסכין הקצרה מאפשרת ללוחם להגדיל את הטווח שלו, אך באמצעות חרב קצרה, יכול גם לוחם קטן מימדים להשוואות טווחים עם לוחם גדל מידות.

בתנאים מסוימים ניתן לחבר חרב קצרה למקל ארוך וליצור נגינטה.

החרב הקצרה שייכת לכאורה לכלי הנשק המסורתיים ולעבר, אך ככלי להגנה עצמית (בסביבת הבית, או בחיק הטבע) היא מתאימה יותר למציאות של ימינו מאשר החרב הארוכה. ניתן לשאתה בקלות בדרכים לא אורתודוכסיות ובלי למשוך תשומת לב. לעומתה, החרב הארוכה מושכת תשומת לב בגלל אורכה ולא ניתן בד"כ לשאת אותה באופן אורתודוכסי ללא הסבת תשומת לב.

בנינג'יצו, התרגול והלחימה בידיים ריקות ועם כלי נשק הם בלתי נפרדים. חיוני להבין כיצד המבנה המסוים של החרב היפנית הקצרה משפיע על אפשרויות השימוש בה ולראות את הדמיון וההבדלים בין התנועות עם החרב ובלעדיה והמעבר ביניהן.

למרות הלהב החד, בנינג'יצו השימוש בחרב משמש לשימור החיים ולא ללקיחת חיים. לשם כך, על האוחז בחרב להיות אדם בעל לב גדול ורחב כפי שמלמד ד"ר הצומי סנסאי.

מחבר המאמר: עופר כהן דאן 8 בנינג'יצו, תלמידם של דני וקסמן ודורון נבון.

בברכה
052-8809109
ofer999@013.net