נינג'יצו אידיאלי לנשים, כיוון שבאמצעות הנינג'יצו נשים יכולות ללמוד בצורה ישירה ומעשית לבטא את העוצמה הגדולה הטמונה בהן בטבעיות. לפתח אומץ, להקטין את הפחד ולשמור מתוך שלווה על עצמיותן. בנינג'יצו אנו לומדים לעבוד בלי כוח עודף. נקודה זו חשובה מאד לנשים, כיוון שתרגול נינג'יצו אינו דורש מהן להיות מה שהן לא! כדי להצליח. באמצעות עבודה נכונה, ניתן לגלות דרכים חדשות, ומהנות להפקת עוצמה אישית. תכונה זו של הנינג'יצו עשויה למשוך נשים להמשיך להתאמן, ברגע שיווכחו עד כמה הדבר נכון ומתאים עבורן.

מדוע יש אמנויות לחימה? מהו הערך הקיומי שלהן לאדם? התשובה המיידית היא שבאמצעות לימוד נכון של אמנויות לחימה החלש יכול לגבור על חזק, נמוך על גבוה, מבוגר על צעיר, קל על כבד, רזה על אדם שרירי, אשה על גבר. אם רק גודל גוף, כוח פיזי, משקל עודף, מהירות התנועה וכיוצא בזאת היו קובעים את תוצאת ההתמודדות אז לא היו מתפתחות אמנויות לחימה. לא היה בהן כל טעם בהן כי כל קרב היה מוכרע מראש לטובת הצד החזק יותר פיזית והאנשים בעלי הכוח הפיזי הרב יותר היו שולטים בעולם ומנצחים תמיד.

בנינג'יצו, לא מתמודדים עם כוח פיזי באמצעות הפעלה של כוח פיזי רב יותר. בנינג'יצו, מסת שרירים גדולה אינה יתרון והיופי והנשיות של הנשים אינם נפגמים גם אם הן מתאמנות בצורה אינטנסיבית. להפך, היופי הטבעי מתגלה, ומתווסף לו היופי שמקורו בתנועה ובחיים הפנימיים של האישה. נשים רבות מחמיצות את האפשרות לשגשוג עצמי שיש בתרגול של אמנויות לחימה. רבות עדיין מזהות אמנות לחימה עם אלימות, תוקפנות, כוחנות, ואנטיתזה לנשיות. חלקן סולדות ממגע גוף קרוב עם גברים זרים וחלקן חוששות להיפגע פיזית. אך בכל הקשור לנינג'יצו חווית האימון היא שונה לחלוטין.

כדי להתאמן נינג'יצו עלינו לעזוב את עצמנו, להיות חופשיים במחשבה ובגוף, ללא שרירים משתרגים וללא תנועות נוקשות וקצרות. בנינג'יצו לומדים ספקטרום שלם של ביטויי עוצמה. רבעי טונים, לא רק צלילים שלמים. לומדים לדעת מתי להכניס את הכוח ובאיזה מידה. מפתחים רגישות גופנית ותחושתית וערנות סביבתית. לומדים תוך כדי תרגול של מספר רב של אפשרויות תנועה ולחימה את היכולת להפריד בין איזורי עוצמה בגוף ובה בעת לעשות אינטגרציה שלהם. לומדים להתאים את עצמנו לאנשים שונים, ולתנאי קרב שונים וסביבות לחימה ותנועה שונות. צורת לימוד זו מפתחת את היצירתיות, ומאפשרת שיתוף פעולה ולמידה הדדית, כיוון שרוב התרגול נעשה בזוגות עם המתאמנים האחרים.

כיוון שנינג'יצו אינו ספורט, אין באימונים אווירה של תחרותיות חריפה. מה שיש הוא למידה אישית באמצעות הגוף והחושים שבה כל אחד גדל בקצב שלו. המתאמנים האחרים הם שותפים ללימוד ומסייעים לנו להבין את העקרונות והתנועות והטכניקות באמצעות הגוף ואנו משמשים ראי זה לזה. אנחנו נותנים ומסייעים לעמיתים שלנו ללמוד, לא מפריעים להם, לא מתחרים בהם. זוהי בדיוק אווירת לימודים שנשים יכולות להרגיש בה נוח.

נשים יכולות להגיע לרמות הגבוהות ביותר של אמנויות הלחימה והתפתחות רוחנית. היו נשים שיסדו שיטות לחימה, או היו לוחמות אדירות, וגם כיום יש בעולם נשים נפלאות שפיתחו את עצמן והגיעו לדרגה גבוהה מאד של התפתחות עצמית רוחנית, תנועתית ולחימתית. אשתו של ד"ר הצומי סנסאי, הסוקא, (ראש השיטה) דור 34 של הנינג'יצו, סנסאיי מריקו סן, היא אמנית לחימה מדהימה ומוכשרת מאין כמותה, המדגימה בצורה המוצלחת ביותר איך אישה יכולה להיות בה בעת נשית ומטופחת, להצטיין באמנות הלחימה (כמו גם בנושאים אחרים – למשל ריקוד יפני מסורתי) ולהיות מסוכנת וקטלנית ביותר בשעת הצורך.

דרכים לפיתוח עוצמה ויכולת לחימתית גבוהה:

• פיתוח הגישה התנועתית הייחודית של הנינג'יצו, לימוד הטכניקות ובמיוחד הואריאציות השונות, תוך דגש על תנועת גוף, זרימה, החופש לשנות, והרגשה נוחה בתוך הידיים ובשטח של היריב.
• שילוב של עקרונות ותירגולים מתוך שיטת פלדנקרייס לשם שיכלול היכולת התנועתית והלחימתית.
• איתור איזורי העוצמה הקיימים כבר עכשיו! ותירגול איזורי עוצמה נוספים במהלך האימונים.
• פיתוח החיים הפנימיים והכוחות האמיתיים של האדם, באמצעות תרגול הלט-גו והמדיטציה, ועקרונות הזרימה והתנועה של הנינג'יצו.

מחבר המאמר: עופר כהן דאן 8 בנינג'יצו, תלמידם של דני וקסמן ודורון נבון.

בברכה
052-8809109
ofer999@013.net